החלטה בתיק בר"ע 7345-12-13

1.     לפניי בקשת המבקש להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו מיום 10.11.13 (כב' השופטת הבכירה מיכל לויט; סע"ש 28730-07-12).

רקע וכללי

2.     בהחלטת בית הדין קמא מושא הבקשה דנן, נדחתה הבקשה למסירת שאלון שהוגשה על ידי המשיבים; נקבע כי המבקש יגלה את המסמכים הספציפיים שהתבקשו מטעם המשיבים ויאפשר עיון בהם; עוד נקבע כי משגילו המשיבים את המסמכים המבוקשים מטעם המבקש אין מקום למחיקת כתב ההגנה. כמו כן, נקבעו בהחלטה מועדים להגשת תצהירים מטעם הצדדים ומועד לדיון הוכחות והתיק הועבר למותב ברשות כב' השופטת אורנית אגסי.

3.     לטענת המבקש, החלטת בית הדין קמא סתמה את הגולל על ההליכים המקדמיים מבלי שהתבררו טענותיו של המבקש בעניין זה עד תום. בכלל זה לטענת המבקש, לא הוכרעה בקשתו לגילוי מסמכים ובהחלטה מושא הבקשה דנן, נדחתה הלכה למעשה בקשתו מבלי שהתבררה.

4.     לטענת המבקש, משיקולי יעילות הוא העדיף שלא לפעול "לפי הספר" ותחת הגשת בקשת רשות ערעור על החלטת השופטת לויט "העדיף" לפנות בבקשה להשלמת ההליכים המקדמיים למותב בראשות השופטת אגסי שנקבע לשמיעת הראיות בתיק, ומשנדחתה בקשתו הגיש בקשת רשות לערער על שתי ההחלטות. בקשת רשות הערעור על החלטת השופטת אגסי נדחתה ביום 10.12.13.

5.     לטענת המבקש, הוא הגיש את הבקשה באיחור של מספר ימים ספורים, והצורך בשמירה על זכויותיו של המבקש מחייב להיעתר לבקשה.

6.     המשיבים התנגדו לבקשת המבקש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות לערער בין היתר בטענה כי ההליכים המקדמיים הסתיימו בהחלטה מושא הבקשה, לאחר שבקשות הצדדים נדונו והוכרעו לגופם, לרבות הבקשה לגילוי מסמכים מסוימים מטעם המבקש. כמו כן, טוענים המשיבים שלא הייתה כל הצדקה לאיחור בהגשת בקשת הרשות לערער, ויש לפיכך לדחות את הבקשה ולחייב את המבקש בהוצאות.

דיון והכרעה

7.     המועד להגשת בקשת רשות הערעור נקבע בתקנה 74(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות").

"בקשת רשות לערער על החלטה של בית דין אזורי תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום שניתנה ההחלטה, אם ניתנה בפני המבקש, או מיום שהומצאה לו, אם ניתנה שלא בפניו."

8.     המבקש לא פירט באיזה מועד התקבלה לידיו החלטת בית הדין, אולם מודה כי הגיש את בקשתו להארכת מועד באיחור.

9.     בהתאם לתקנה 125 לתקנות, לבית הדין סמכות להאריך מועדים, בהתקיים "טעם מיוחד":

"מועד או זמן שקבע בית הדין או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, לרבות בתקנות אלה, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

10.מהם אותם טעמים מיוחדים אשר בגינם ניתן להאריך מועד הקבוע בחוק או בתקנות? לעניין זה, נקבע:

"אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא" .

11.כלל הוא, כי איחור של ימים בודדים או אף יום אחד בלבד בהגשת הערעור טעון תרוץ והצדקה. הלכה היא כי גישתו הסלחנית של בית הדין בהכרה בקיומו של טעם מיוחד "תעמוד למבקש הארכת מועד רק אם יעלה בידו להוכיח כי הסיבה לעיכוב מקורה, ולו בחלקה, בנסיבות חיצוניות שהן מחוץ לשליטתו" וכי "אכן, יש ולעיתים אף איחור של יום אחד לא יהווה "טעם מיוחד". כזאת היא עת אין בידי בעל הדין כל צידוק אחר נוסף לבקשה, או אם קיימת מצדו התרשלות חסרת הסבר ".

12.מהותו של הטעם המיוחד הינו באי צפיותו ובחוסר שליטת בעלי הדין בהתרחשותו.

13.במקרה דנן, לא ציין המבקש "טעם מיוחד" שיש בו כדי להצדיק את האיחור בהגשת הבקשה זולת טענתו כי "העדיף" לפנות בבקשה להשלמת ההליכים המקדמיים למותב שנקבע לשמיעת הראיות וויתר במודע על הגשת בקשת רשות ערעור.

14.זאת ועוד, בבקשתו להארכת מועד, המבקש לא הצביע על סיכויי הערעור ובחינת טענות המבקש שפורטו בבקשת הרשות לערער לגופן מעלה כי אין בהן ממש. כך, המבקש טוען כי בקשתו לגילוי מסמכים לא הוכרעה, אולם מעיון בתיק הערכאה הדיונית עולה כי בתגובה לבקשתו לגילוי מסמכים מסוימים, הגישו המשיבים תצהיר גילוי מסמכים מפורט ובו מענה לכל אחד מהמסמכים המבוקשים.